כאשר אנו מטיילים ברחבי העולם ומשוטטים בין רחובות הערים אנו נתקלים במונומנטים ומבנים אשר אין אחד הזהה למשנהו ועדיין, רבים מהם חולקים תכונות דומות כך שנראה כאילו שאבו השראה מאותו המקור.
דבר זה בולט במיוחד עבור מי מאיתנו שמרבה לבקר ביעדים שונים ברחבי יבשת אירופה, עד כדי כך שרבים מצהירים כי כל הערים באירופה דומות ולכן אין זה משנה באיזו מדינה ננפוש שהרי כל שמשתנה הוא שם המקום והשפה המדוברת.
הסיבה לכך טמונה בעובדה כי המבנים והמונומנטים הם למעשה ביטוי למאפייניהן של תקופות בהיסטוריה והיות ורוח התקופה היא דבר שמדינות רבות חולקות, כך גם ההשפעה שלה על הבנייה.
הסגנונות המשתנים לאורך ההיסטוריה הפכו בחלוף השנים לאחד מסמליהן הבולטים של תקופות ותרבויות וניתן להבחין במאפיינים אלו במקומות רבים, גם כשאינם סמוכים זה לזה מבחינה גיאוגרפית ועבור חוויה אדריכלית מיוחדת במינה תוכלו למשל לטוס לרוטרדם אשר נחשבת לבירת הארכיטקטורה האירופית, בה תבחינו בסגנונות העיקריים זה לצד זה.
זה הזמן להזכיר כי מבחינת מזג אוויר מומלץ לבקר ברוטרדם החל מסוף האביב ועד הסתיו, אך מכיוון שמדובר בתקופת שיא התיירות מחירי הטיסות והמלונות ברוטרדם עשויים להיות גבוהים או בתפוסה מלאה ולכן לא כדאי לחכות לדקה ה-90.
אז הרי לכם סקירה קצרצרה בלשון לא מקצועית שתעשה קצת סדר בבלגאן
- העת העתיקה (מסתיימת בנפילת האמפריה הרומית במאה ה-5 לספירה) – מתייחסת למה שנקרא אדריכלות "קלאסית" ביוון וברומא אשר הושפעה מהמזרח התיכון הקדום ובמהלכה החלו בבניית מבנים מסודרים פר מטרה – אצטדיון, תיאטרון וכד'. הדגש הוא על סדר ושילוב האדם בנוף הארכאי. בהתאם לכך המבנים סימטריים, פרופורציונאליים והגיוניים.
ברומא העתיקה החלה העצמה של עקרונות אלו והבנייה הפכה לגדולה ומפוארת ונוספו אלמטנים כמו כיפות וקשתות (מבנה בולט הוא הקולוסיאום). - ימי הביניים – נפילת האמפריה הרומית הובילה לעלטת ימי הביניים שהביאה עמה את האדריכלות הביזנטית המתייחסת בעיקר לכנסיות ומבני דת. בהמשך הופיעה האדריכלות הגותית המאופיינת במבני לבנים גבוהים ומרובי עיטורים, צריחים משוננים וחלונות ויטרז' צבעוניים. מדובר בשיא האדריכלות לאותה תקופה שסממנים ממנה עדיין שולטים ברחבי אירופה ומדגישים את אפסותו של האדם אל מול האל.
- רנסאנס (המאה ה-15 וה-16) – סגנון שהתפתח באיטליה שם לא הייתה כמעט השפעה לאדריכלות הגותית, בו האדם נמצא במרכז ולא האל. המבנים אם כך נועדו לשרת את האדם ולא מטרה נשגבת ולכן מימדיהם קטנו ובדומה לאדריכלות הקלאסית, שאפו לאיזון ושילוב האדם בטבע.
- בארוק (המאה ה-17 וה-18) – תקופה מפוארת ודרמטית שבאה לידי ביטוי למשל בכנסיות והכיכרות בוותיקן. מדובר בשכלול אדריכלות הרנסאנס מן הפרט אל הכלל ולכן היא מאפיינת בעיקר כיכרות, שדרות, בתי מלוכה ומבני ציבור – כל אלו בעלי קישוטים רבים כלפי חוץ המשדרים פאר.
- המהפכה התעשייתית (המאה ה-19) – מאופיינת בבניה קלאסית עם נגיעות "אופנתיות" המתחלפות בזו אחר זו ומתייחסות בעיקר לתחייה וחיקוי של סגנונות קודמים ולשילוב של מספר סגנונות יחדיו. בתקופה זו גם החלו להשתמש בפלדה ובטון (מבנה בולט הוא מגדל אייפל).
- מודרניזם (תחילת המאה ה-20) – מדובר במבנים (למשל מבני מגורים) המוכרים לנו כיום, גם בישראל, הבנויים באופן פונקציונאלי המתאפשר הודות לשכלול הטכנולוגי שהביאה עמה התקופה ונקיים מקישוטים.
- העידן הדיגיטלי (החל מסוף המאה ה-20) – הודות לשימוש במחשבים ותוכנות תכנון החלו בבנייה אמורפית, חיתוכי צורות ושילובן זו בזו.
מקווים שעשינו לכם קצת סדר בבלאגן שיאפשר לכם לראות את הטיול הבא באור מעט שונה.
